חיפוש באינדקס עסקים

ציור גוף, איפור גוף – גיורא שביט

פורסם מאת: barosh בתאריך: 9 דצמבר 2007

לאחר יותר משני עשורים בהם אני עוסק באופן אינטנסיבי בתחום, ועם כל הצניעות לא רק כמאפר אלה כמי שיש לו השכלה פורמאלית באומנות ובתורת הצבע, אני רואה לנכון לכתוב על הנושא ולהביע את ה"אני מאמין" בתחום. אני מקווה כי מאמר זה ישפוך אור ויעזור לפחות לחלק מהקוראים לגשת לעבודה ביתר קלות בבואם לצייר על גוף. השאלה אותה אני נשאל לרוב בקרב המתחילים ובעיקר אלה המעוניינים להתחיל לעסוק בתחום היא: האם צריך כשרון ציור על מנת לעסוק בתחום?
התשובה שלי היא פשוטה וברורה, לא, לא צריך שום כישרון בציור על מנת לעסוק כמאפר בתחום. אולם, על מנת ציורי גוף - איפורי גוף, גיורא שביטלהבין את הגישה והדרך שמביאה אותי להיות כה פסקני בתחום יש להבין דבר פשוט אחד: מה ההבדל בין ציור גוף המתבצע על ידי צייר לבין ציור גוף המתבצע על ידי אדם שאינו צייר, כמו למשל מאפר או גרפיקאי? צייר הן בגוף וכמובן על קנבס, מביע קונספט, כלומר רעיון. אותו קונספט אינו מתחשב כלל במבנה הדף או הגוף במקרה זה. הקווים, קווי המתאר ושילובי הצבעים הינם הכלים בהם משתתף הצייר בבואו להביע עצמו. שיפוט יצירתו נמדד לרוב על ידי הבנת הרעיון בעיקר מבלי להיכנס לתחום יחסי ציבור וכדומה. בשונה מצייר, עבודת המאפר נמדדת בכלים אחרים וברורים יותר. לרעיון חשיבות משנית ברוב המקרים, כלומר גם אם החליט המאפר ליצור עבודה אבסטרקטית, באיזה שהוא מקום הוא מתכוון להביע לדוגמא שקיעה, אופק, אש וכדומה.
בנוסף לכך, במידה והמאפר מעוניין ליצור אפקט של עומק למשל, עליו ליצור אפקט זה באזור מושקע בגוף, במילים אחרות, עליו להשתמש במבנה הפיזיולוגי הנתון של הגוף לצורך קבלת האפקט באופן מכסימלי. פרט חשוב אחר, הוא גימור סילואט עבודת המאפר בניגוד לצייר. קווי מתאר וסילואט של עבודת הצייר אינם נבחנים על פי פרמטרים של סיומת מושלמת כקו סיום נקי ולא מרוח, כלומר אם צייר החליט ליצור מרובע, אינו בהכרח צריך ליצור ריבוע שכל הצלעות שלו חדים ודומים. זאת בניגוד לעבודת המאפר. עבודת המאפר דומה יותר לעבודה גראפית, כלומר יש לשמור על גבולות ברורים ומריחת צבעים אחידה גם אם מדובר על מעברי צבעים. אולם לא מתקבלת עבודה בה אזור מסוים אמור להיות צבוע לדוגמא בלבן, כאשר חלק מהאזור שקוף יותר כתוצאה ממריחה לא מספקת של צבע לעומת חלק אחר באותו ריבוע למשל. מראות מדהימים ומושכי תשומת לב באיפורי גוף מתבצעים בעיקר בשימוש בטכניקת התזת צבע, כלומר air brush . זאת טכניקה שיש ללמוד אותה ובעקר להתאמן עליה. על כך ארחיב בהמשך.
מה הם השלבים שיש לחשוב בבואך ליצור את איפור הגוף שלך?
שתי שאלות קרדינאליות מועלות:
1. זכר או נקבה?
2. מהי מידת החשיפה (כלומר עד כמה ערום הגוף)?
שאלה נוספת היא: מהי מטרת העבודה? כלומר, האם ישנה תנועה מצד המתאפרים (ריקוד וכדומה), או האם מטרת האיפור הינה לצרכי צילום בלבד?
לגבי השאלות הראשונות התשובה מתמקדת בעיקר מבחינת התאמת המבנה הפיזיולוגי של המתאפר לציור הגוף המוצע. כלומר האם הדוגמן מתאים או עד כמה מתאים לבצע עליו את העבודה. דוגמא, גודל הדוגמן, האם חזה נשי מפריע או לא, שרירים מתאימים או לא, שיעור רב מדי? השאלה השנייה רלוונטית לא פחות, מאחר ולבישת חזייה ותחתונים פוגמים מאוד בקבלת אחידות הצביעה כאשר היא מתבצעת על גבי בד החזייה לדוגמא להמשך הצביעה על גבי עור הגוף. במקרים אלה יש לקחת בחשבון כי רמת הציפייה ממך צריכה להשתנות בהתאם. (עוד מבלי להיכנס לשאלת הרגישות מבחינת סוג הקהל המתבונן). לגבי השאלות האחרות כמו מטרת האיפור בין אם יש צורך בתנועה או רק לצילום חשיבות השאלה בעיקרה בבחירת סוג החומר אותו יש לבחור. כלומר על איזה בסיס החומר העיקרי יתבסס, מים, קרם או שילוב ביניהם, כולל air brush .
דרכי עבודה:
יש להתחיל את העבודה, בעיקר כאשר מדובר בעבודה ארוכה בחלקים הפחות מוביילים (בעלי תנועה). כלומר, כפות הידיים, מתחת לבית השחי והחזה (במקרה של נשים), אחוריים, פנים ולפי סדר תנועה זה. הסיבה היא, כי במידה ונתחיל באזורים אלה, סיכוי מריחת הצבע בטרם עת רבה יותר. יש להתחיל ליצור את קווי המטהר של ציור הגוף על ידי סימונם, רצוי, בעזרת עפרון איפור חצי שקוף מבחינת צבע, כלומר צבע גוף או דומה כך שיהיה קל למחוק אותו. לאחר מכן יש למלא את האזורים הגדולים יותר ולאחר מכן על פי קצב התקדמות העבודה לעבור לחלקים בעלי התנועה על פי סדר הגיוני, ולהשאיר את הפרטים וגימור קווי סיום והדגשת הסילואט לסוף. במידה ומשתמשים בשבלונות, יש להצמידם כמה שניות לעור הגוף מבלי ללחוץ יותר מדי, אלה הצמדה בלבד. חוסר הצמדה יגרום לשינוי גודל הציור, והצמדה יתרה יגרום לעיוות. מכל מקום, גם כאשר ממלאים בצבע את השבלונה, יש להסירה לאחר הצביעה בהנפה ישרה עד כמה שניתן על מנת למנוע את מריחת הצבע. אין להשתמש באותה שבלונה שנית אלה רק לאחר ניקוי, אחרת עלולים למרוח צבע קודם באופן לא מבוקר באזור האחר.
בחירת סוג החומר תלוי בשני גורמים: ברמת התנועה של העבודה וברמת האטימות של הצבע. ללא ספק, חומרים על בסיס מים מצטיינים בכך שהם עמידים יותר במובן שהצבע פשוט מתייבש. אולם, רמת האטימות שלו פחותה מזו של הצבעים הקרמיים יותר. יחד עם זאת, ניתן לקבל אפקט אטום יותר על ידי שימוש מופחת במים בכל הנוגע בצבעים על בסיס מים, לתת לצבע להתייבש ולחזור על הפעולה שוב. אטימות נוספת מתקבלת על ידי חזרה על הצביעה בעזרת מברשת מייק-אפ. האפקט שיתקבל יהיה אזור עם אטימות רבה יותר. מכל מקום, בדיקת איכות  צבע גוף על בסיס מים נמדדת ברמת הפיגמנט בצבע, כלומר באפקט האטימות לאחר ייבוש הצבע בשכבה אחת בלבד ובמהירות התייבשות הצבע. כאשר מדובר על צביעת איזור נרחב, רצוי לצבוע בעזרת מברשת למריחת מסכות קוסמטיות, כלומר מברשת רחבה עשויה sable (בדומה לצביעה עם רולר). מברשת סינטטית תיתן גימור בעל קווים כתוצאה משערות המברשת . ניתן כמובן לצבוע בעזרת ספוג לטקס או ספוג ים צפוף כשכבה ראשונה, ולעבור לאחר ייבוש בעזרת מברשת קוסמטית או מייק-אפ על פי גודל האזור.
צביעה בעזרת צבעים קרמיים: בחירת איכות המוצר נמדדת באחוז השומניות שבצבע. כלומר, לאחר מריחת הצבע אפילו בעזרת האצבע, בודקים את כמות השומניות, רמת האטימות ויכולת פריסת הצבע, כלומר אם מעט צבע צובע איזור רחב יותר תוך שמירת האטימות, סימן שזהו חומר איכותי. זה מעיד על איכות הפיגמנט כמובן, דבר המשפיע מאוד על היותו חומר מותאם גם לעור רגיש במיוחד. חומרים איכותיים אינם זולים במיוחד לרכישה, אולם בסופו של דבר הם עמידים יותר, ומשמשים אותנו לצביעת שטחים גדולה יותר. בסופו של דבר חוזרים על המשפט הידוע "מה שזול, עולה ביוקר". מריחת צבעים על בסיס קרם מתבצע על ידי מכחול יבש, או ספוגית לחה וסחוטה היטב. בשום אופן לא בדומה לצבעים על בסיס מים. אין צורך ביצירת אפקט כפול של צבע לשם קבלת אטימות רבה יותר. חומרים על בסיס קרם איכותיים ניתנים לשילוב יחד עם חומרים על בסיס מים. כלומר, ניתן להשתמש בחומרים שונים אלה על פי הרצון או הצורך, או סתם כי אין לכם את הגוון המסויים בסוג החומר בו אתם משתמשים. חומרים קרמיים לעולם לא יתייבשו בדומה לאלה על בסיס מים, מכאן שרצוי להשתמש בהם לא באזורים בעלי מובייליות מאחר וימרחו. קיים חומר כלאיים, כלומר בין רמת הגימור של צבעים על בסיס מים לבין חומרים על בסיס קרם. מוצרים אלה נהנים מהתכונות הטובות של שני החומרים. אולם לא יוצרים את האטימות המושלמת של חומר קרמי וגם לא מתייבשים כמו חומרים על בסיס מים. חומרים אלה מצוינים כאשר רוצים לצבוע אזור שלם בצבע אחד. המריחה מהירה ביותר, מתקבלת רמת אטימות טובה וגם אם תהיה מריחה מסוימת, היא תהיה בעלת חשיבות נמוכה מאחר ומדובר באותו הצבע. חומרים לעמידות כמו ספריים מקבעים אסורים. שימוש בחומרים אלה יגרמו להתקלפות הצבעים אלה. הסיבה היא בסוג התרכובות שלהם. סוגי האלכוהול שבספריי פשוט ממיסים  את הצבעים.
Air brush: ישנם חומרים מיוחדים לצביעה שהם ידידותיים לגוף, כלומר הם מייק-אפ במצב נוזלי, שהשוני העקרוני הוא ברמת כתישת הפיגמנט שחייבת להיות מצוינת. אחרת תהיה סתימה של "חור המחט" של ה-air brush. לצערי, לא מעט אומני air brush משתמשים בצבעים שאינם מיועדים לגוף אלה לגרפיקה. באופן עקרוני אין הבדל בצבעים אולם אין למוצרים אלה רישיון קוסמטי, כלומר במקרה שחלילה תיווצר אלרגיה, אומן האיפור לא יהיה מכוסה מבחינת הביטוח.
להלן הסבר קצר על יצירת אפקט של מעברי צבעים בקלות יחסית: השיטה פשוטה לכל הדעות, אם נדמיין מלבן לצורך ההדגמה, ורוצים שהחלק הימני יהיה כהה יותר מאשר החלק השמאלי, טובלים את המכחול בצבע הכהה הרצוי ומתחילים מהקצה הימני לכיוון מרכז המלבן עד סוף הרבע הימני. מנקים את המכחול ומושכים את הצבע עם המכחול ללא צבע עד למרכז, כך שהחלק החדש הצבוע דהוי ושקוף יותר מאשר הרבע הראשון. מנקים שוב את המכחול או פשוט בעזרת מכחול אחר, וצובעים בעזרת הצבע הבהיר הרצוי את החלק השמאלי של המלבן עד סוף הרבע השמאלי, מנקים את המכחול ומורחים את קצה הצבע שבחלק השמאלי בעזרת המכחול הנקי עד למרכז המלבן ומעט מעבר לכך, פעולה היוצרת מצב בו הכהה והבהיר נפגשים בהדרגה ולמעשה כך נוצר מעבר הדרגתי בין הצבעים. אם מדגישים את גבולות המלבן בצבע כהה, תוך המלבן יראה בולט ביחס למלבן.
בהצלחה.



עמוד זה נצפה: 368 פעמים

כתבות

אני מאשר/ת קבלת דיוור