הדפסהזיעה עצמה אינה אשמה בריחות החריפים שסובבים אותנו בקיץ, חשוב לטפל במה שגורם להם.
מאת הרמן וויס, רוקח מומחה בדרמו-קוסמטיקה ויועץ מקצועי למותג SeboCalm
הקיץ כבר כמעט מתחיל, הלחות מתחילה לטפס ואת התוצאות מריחים בכל פינה. אף שהזיעה היא תוצאה של תהליך טבעי וחיוני המשמש לקירור הגוף בעזרת התנדפות מים, היא עשויה להתלוות בריחות לא נעימים. בלוטות הזיעה פרושות בכל הגוף, ובמקומות החמים והלחים במיוחד שאין בהם גישה רבה לחמצן ישנו ריבוי טבעי של חיידקים ופטריות. כשאלה מתחברים עם הזיעה, אנו חשים בריח חריף, ורצים לחפש את הדאודורנט.
מהו דאודורנט?
זהו תכשיר שמכיל כמה חומרים שונים ופועל בעיקר נגד אותם חיידקים ופטריות המצויים על העור ומפרקים את הזיעה באופן טבעי.
כיום קיימים בשוק שני סוגי דאודורנטים:
הסוג הראשון הוא הדאודורנטים שמנטרלים את הריחות, ויכולים למעשה להיות כל חומר שמשמיד חיידקים ופטריות: שמנים וצמחים כגון שמן עץ התה, חומרים אנטיביוטיים ואפילו סודה לשתייה.
הסוג השני והנפוץ יותר הוא דאודורנטים אנטיפרספירנטים, המנטרלים את הריחות וגם מונעים הזעה, בעזרת כיווץ בלוטות הזיעה. כאשר יש פחות זיעה, החיידקים אינם מתפתחים וכך נמנע הריח החריף.
כיום כמעט שלא קיימים בשוק דאודורנטים טבעיים, כיוון שהתכשירים הטבעיים לגמרי אינם יעילים דיים להתמודד עם כל החיידקים והפטריות. שימו לב שכאשר אתם קונים דאודורנטים טבעיים, הם מכילים אמנם רכיבים טבעיים שמסייעים להרגעה ולמניעת הריח, אך גם רכיבים קוסמטיים רגילים המופיעים בכל דאודורנט רגיל.
שימו לב לרגישויות
החומר המוכר ביותר לוויסות הזיעה כיום הוא אלומיניום כלוריד, והוא הופיע במשך שנים רבות ברוב הדאודורנטים. מדובר במולקולה קטנה יחסית שנספגת דרך העור, ולכן התלוו לו בשנים האחרונות שמועות רבות שהוא גורם לנזק. למרות שאין הוכחות לכך, נוטים כיום לחפש תחליפים יעילים שאינם נספגים כל כך בעור ולהשתמש בו פחות. סוג נוסף של אלומינים המשמש בדאודורנט הוא אלומיניום זירקוניום, שאינו נספג כמעט דרך העור ולכן אפשר להשתמש בכמות קטנה יחסית.
מי שבכל זאת מחפש דאודורנטים ללא אלומיניום, יוכל למצוא אותם בקלות רבה למדי בשוק, אך יש לזכור כי בשלב הזה, תכשירים שאינם מכילים אלומיניום אינם פעילים ליותר מחמש עד שש שעות.
שימו לב שאם אתם רגישים לדאודורנטים – בין אם לסוג האנטיפרספירנט שבו משתמשים בדאודורנט או לבושם שמוסיפים לו – עליכם להשתמש בדאודורנטים שנבדקו ונמצאו מתאימים לשימוש לעור רגיש. ישנו בלבול מסוים בין דאודורנטים היפו-אלרגנים לבין דאודורנטים לעור רגיש: אמנם שניהם בודקים אם התכשיר גורם להתפתחות גירויים על העור, אך בעוד בדיקת ההיפו-אלרגניות נעשית על כל אחד, בדיקת הרגישות נבדקת על אנשים שהוגדרו מראש כבעלי עור רגיש, ולכן הינה בדיקה מחמירה יותר מבדיקת היפואלרגניות.
