חיפוש באינדקס עסקים

שיטות בניית ציפורניים

פורסם מאת: barosh בתאריך: 25 אוגוסט 2008

בניית ציפורניים הפכה כך נראה לאופנה קבועה ולא חולפת. נשים רבות ואף גברים לא מעטים מוצאים בבניית הציפורניים פיתרון לבעיות כסיסת ציפורניים, ציפורניים חלשות ועוד, כאשר לכל אלו נוסף כמובן גם הפן העיצובי של הציפורניים. השיטות המקובלות עד היום לצורך בניית ציפורניים היו שיטות הבנייה ע"י אקריל – אם על ידי טבילתשיטות בניית ציפורניים הציפורן באבקת האקריל ואם על ידי מריחת נוזל האקריל במכחול כאשר לאחרונה נוספה שיטה חדשה המשתמשת בג’ל שקוף הנמרח על גבי הציפורן הטבעית ונקראת "ביו-סקלפצ’ר".
כמה מילים על השיטות השונות, יתרונותיהן וחסרונותיהן:

  • ציפוי אקרילי במכחול – תהליך בניית ציפורניים בשיטה זו מבוצע ע"י שיוף פני הציפורן הטבעית, מריחת חומר מקשר ועליו נמרח נוזל האקריל. תהליך הציפוי הראשוני אורך בין שעה לשעתיים, ולאחריו ניתן להמתין לכל היותר 3 שבועות עד למילוי חלק הציפורן החדש הצומח בין טיפול לטיפול. התוצאה המתקבלת היא ציפורן עבה מהרגיל, חזקה מאוד, שאינה גמישה ואינה נשברת בקלות.
  • ציפוי אקרילי באבקה – תהליך בניית ציפורניים בשיטה זו דורש אף הוא את שיוף הציפורן הטבעית ומריחת חומר מקשר. לאחר מכן, מורחים על החומר המקשר דבק מיוחד וטובלים את הציפורניים באבקת אקריל ליצירת ציפוי. שיטה זו מאפשרת להשיג את העובי המבוקש של הציפורן ע"י טבילתה מספר פעמים באקריל. שיטה זו מהירה יותר משיטת הציפוי בנוזל האקרילי, אך הציפורן המתקבלת חזקה פחות מזו הבנויה בנוזל האקריל. בטיפול זה כמו בטיפול במכחול יש לחזור על תהליך הציפוי אחת ל-3 שבועות לכל היותר.
  • בנייה באמצעות ג’ל – בשיטה זו, לאחר שמבוצע מניקור לציפורן הטבעית (ללא שיוף שטח הציפורן), נמרחות עליה בין 2 ל-3 שכבות של ג’ל מיוחד. המריחה נעשית באמצעות מכחול, ובין מריחה למריחה מבוצע הליך של ייבוש במכשיר המשתמש בתאורה אולטרה סגולה. הבנייה נמשכת לרוב כשעה, וניתן לחזור למילוי הציפורן הטבעית החדשה כל שלושה שבועות עד חודש וחצי מהבנייה או המילוי הקודם. התוצאה – ציפורן שנראית טבעית כמעט לגמרי, מעט יותר עבה מהרגיל, חזקה יותר מציפורן טבעית אך פחות מציפורן הבנויה באקריל וגמישה, יחסית, ולכן גם שבירה.

בכל השיטות הללו ניתן לבחור באחד מתוך הגוונים הרבים בהם מגיע חומר הציפוי, ולמרוח לק על גביו. יש להסיר את הלק אך ורק באמצעות מסיר לק שאינו מכיל אצטון וניתן להוסיף לו מגוון קישוטים. בבנייה בג’ל יש להקפיד על לק איכותי בכדי להימנע מהיווצרות סדקים בציפוי. בשיטת הג’ל קיימת ערכה ביתית לתחזוקה שוטפת (בין מילוי למילוי), ניתן גם להמתין למילוי המקצועי ורק לשייף את הציפורן פעם-פעמיים בשבוע באמצעות פצירה. בשיטת האקריל יש צורך בפצירה חזקה מהרגיל בגלל עובי הציפורן הבנויה. את הציפוי האקרילי מסירים בעזרת אצטון, רצוי על ידי בונת הציפורניים. את הג’ל ממיסים בחומר מיוחד, המיועד במיוחד לשיטה זו, אצל בונת הציפורניים.
אם נסכם בקצרה את עיקר היתרונות והחסרונות – שיטת הג’ל בריאה יותר ומניבה תוצאות במראה טבעי יותר אך גם שבריריות, יחסית, ובשיטה האקרילית מתקבלות ציפורניים חזקות, עבות ולא פגיעות שמאידך, הליך השיוף עצמו פוגע בהן. הבחירה בשיטה המתאימה היא אינדיבידואלית וצריכה להיות מבוססת על התנסות אישית.

הכתבה באדיבות אורלית אוקוביץ’ מנכ"ל ביו סקלפצ’ר.



עמוד זה נצפה: 442 פעמים

כתבות

אני מאשר/ת קבלת דיוור