חיפוש באינדקס עסקים

בניית ציפורניים – איך להימנע מהתרוממות הציפורניים

פורסם מאת: barosh בתאריך: 7 יולי 2009

 מאת: סימונה שויקי – מנהלת סניפי נייל סטודיו בטירת הכרמל ובפתח תקווה.
הבעיה הנפוצה ביותר בקרב טכנאיות ציפורניים חדשות וותיקות כאחד, הינה בעיית התרוממות החומר. התנתקותסימונה שויקי של חומרי הבנייה מהציפורן הטבעית יוצרת מראה מכוער ולא אסטטי לציפורני הלקוחה, ואף עלולה לגרום לחדירת לחות ולכלוך אל הרווח שנוצר וכתוצאה מכך התפתחות ירקת או דגירת בקטריות למיניהן. במשך שנים של ניסיון בעבודה ובהוראה, הגעתי למסקנה שאם כל טכנאית ציפורניים תלמד ותדע מדוע זה קורה, היא תדע גם ממה להימנע ולהיזהר בתהליך העבודה בכדי למזער את התופעה. הנה הגורמים העיקריים לתופעה ודרכי המניעה, כולי תקווה כי הבנת הגורמים תסייע לך להגיע להישגים חדשים ולעבודה טובה יותר עבור לקוחותייך:

  • דחיפת הקוטיקולה 
    בתהליך ההכנה של הציפורן הטבעית – שלב ראשון וחשוב הוא דחיפת העור. במסגרת של הציפורן מצויים קפלים של עור הנקראים "קוטיקולה", תפקידה של הקוטיקולה הוא להגן על התאים החדשים של שכבת הציפורן בהיווצרותם, מפני זיהומים ודלקות.
    זוהי שכבת עור זה שמרביתו שקוף וקשה להבחין בו לעיתים, הוא צומח שחלקו "דבוק" למשטח הציפורן. זהו אחד הגורמים העיקריים להתרוממות החומר. במידה ונניח את האקריל על עור זה, הציפורן תתרחק ותגדל ואיתה האקריל, אך העור יישאר במקומו ואז נוכל להבחין ברווח שנוצר בין האקריל והציפורן הטבעית.
  • הסרת השכבה השומנית
    לכל אדם קיימת שכבה שומנית על הציפורן הטבעית, כחלק מהכנת הציפורן לפני בנייה, יש צורך בשיוף עדין של בסיס הציפורן הטבעית ע"מ להסיר את השכבה השומנית המכסה את הציפורן, במידה ושיוף זה לא מתבצע או מתבצע חלקית, השכבה השומנית מהווה חוצץ בין האקריל והציפורן הטבעית , ומונעת הצמדות טובה של האקריל לציפורן.
  • אקולייזר או בונד אייד
    חומרים אלו תפקידם לאזן את רמת החומציות של הציפורן הטבעית . רמת ה-PH של הציפורן הטבעית מושפעת לעיתים קרובות מאורח חייה של הלקוחה, למשל ויטמינים ומינרלים מורידים לכיוון החומצי ואילו אנטיביוטיקה מעלה לכיוון הבסיסי. השפעה על רמת החומציות יכולה להמשך גם שבועיים לאחר נטילת התרופה, ולכן איזון PH של הציפורן לכוון הנורמל מסייע לקליטה טובה יותר של האקריל ומסייע בהפחתת ההצהבה של האקריל.
  • אולטרא בונד או פריימר
    אלו הם חומרים מקשרים. תפקידם לעגון את האקריל בצמוד לציפורן הטבעית. הם מייבשים את הציפורן ומחסלים את השומניות כדי לאפשר קליטה חזקה יותר של האקריל על הציפורן. אי מריחה של אחד מאלו על הציפורן הטבעית לפני המילוי תביא להתרוממות החומר. שימוש יתר בפריימר או אולטרא בונד יביא להתרוממות של החומר, לא אחת פגשתי טכנאיות שמורחות פריימר פעמיים ("ליתר בטחון") וזוהי טעות, כיוון שמספיקה מולקולה אחת בלבד של בונד או פריימר כדי לאחוז את האקריל צמוד לציפורן הטבעית. הטיפה הראשונה היא האפקטיבית ביותר ולכן אין למרוח מעבר למה שנדרש. חומר מיותר אינו מתאדה או נעלם הוא ישב על הציפורן הטבעית ויגרום לניתוק של הבנייה ממנה.
  • התאמה נכונה של הטיפס
    הדבקת טיפס קטן מידי תגרום לציפורן להישבר ואילו הדבקת טיפס גדול מידי תגרום להתרוממות החומר.
  • אורך הציפורן 
    צריך להיקבע עפ"י אורך הבסיס של הציפורן הטבעית. התאמת אורך נכונה היא : 2/3 בסיס ציפורן טבעית + 1/3 תוספת אורך בבנייה.  כשהציפורן ארוכה מידי בהתאם לבסיס , הכובד של האורך משפיע על הבסיס והחומר יתנתק מהציפורן.
  • היחס שבין הנוזל והאבקה
    חייב להיות נכון ומדויק. שימוש באבקה יתרה יגרום לציפורן להיות מתפוררת ויבשה מידי, ואילו שימוש רב מידי בנוזל יגרום לחלחול של הנוזל כלפי מטה, אל מתחת לבנייה, והוא יתיישב בין הבנייה והציפורן הטבעית. בשני המקרים האקריל יתרומם מהציפורן הטבעית.
  • עובי הציפורן
    הנחת חומר בשכבה עבה מידי בחלק הקרוב לעור תשפיע באופן מיידי על התרוממות החומר, יש להקפיד על מריחה דקה בחלק זה.
  • נגיעה של החומר בעור 
    יש להקפיד על סגירת החומר כ-2 מ"מ לפני קו הקוטיקולה, לחומר אסור לבוא במגע עם העור בשום אופן, העור מפריש חומרים שונים ואם העור יהיה סגור עם אקריל החומרים שמופרשים ממנו יהיו כלואים ויחפשו דרך לצאת החוצה, הם יחלחלו מתחת לבנייה וירימו אותה.
    הנחה לא נכונה של האקריל 
    יש להקפיד על הידוק טוב של החומר לציפורן הטבעית באמצעות המכחול. נפגשתי לא פעם במקרים בהם הטכנאית רק מניחה את החומר ולא מהדקת, אלא מניחה לו להתפשט בעצמו. במקרים כאלו נשאר אויר כלוא מתחת לאקריל ותיווצר התרוממות.
  • ערבוב נוזל ואבקה מחברות שונות
    עלול בהחלט לגרום להתרוממות. החברות היצרניות מקפידות שהנוזל והאבקה שלהם יתאימו מבחינה כימית האחד לשני באופן מושלם, ערבוב אבקה ונוזל מסדרות שונות עלול לפגוע בהתאמה ולשבור את הרצף המולקולרי של החומרים, דבר שיכול להביא להתרוממות.
  • ידיים קרות
    כאשר לקוחה סובלת מעודף קור בידיים, הדבר גורם לשיבושים בתהליך הכימי של ההתקשות של האקריל, ההתקשות הופכת להיות איטית יותר, קרוב לוודאי במקרים כאלו שההתרוממות תופיע באופן מיידי עוד בזמן שהלקוחה נמצאת במכון. בימי החורף הקרים דאגי לחמם את החדר שבו את עובדת לטמפרטורה סבירה ונעימה (לא חמה מידי), אך אל תשבי בצמוד לתנור או למזגן. טיפ ממני – אם את נוגעת בידי הלקוחה ומרגישה שהידיים שלה קרות, פנקי אותה בכוס קפה חמה ובקשי שתאחז את הכוס בשתי ידיים כדי שיתחממו מעט ורק אז הניחי את החומר.
  • טמפרטורת החדר 
    צריכה להיות נכונה בין 21 מעלות ל-27 מעלות, במידה וחם מידי הייבוש של החומר מהיר יותר ובמידה וקר מידי הייבוש איטי יותר בשני המקרים מדובר בשיבוש התהליך הכימי של התקשות האקריל.
  • מנקה מברשות
    אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב טכנאיות, היא להחזיק את המכחול בתוך נוזל הניקוי בין טיפול לטיפול, לא רק שזה מזיק למכחול הורס אותו ומשבש את צורתו, אלא שבזמן המילוי הטכנאית מוציאה את המכחול מחומר הניקוי, טובלת בכוסית האקריל ומזהמת אותו, ואף בונה את הציפורן כשהנוזל "מלוכלך" בחומר הניקוי. אם את יודעת לעבוד נכון ומשתמשת במכחול איכותי, אין שום סיבה שחומר אקרילי יצטבר בגושים בין שיערות המכחול ולכן אין שום סיבה לניקוי חזק באמצעות מנקה מברשות, (שנועד להמסת שאריות של חומר מהמברשת) באופן שוטף אם אין צורך בניקוי מאסיבי אני ממליצה לנקות את המברשת רק בתוך נוזל האקריל עצמו. וככל שתעבדי עם נוזל אקריל שמיוצר בטכנולוגיות חדשות, תגלי שהנוזל השמנוני יותר עוזר לשמור על שיער המכחול לאורך זמן ממושך יותר.
  • שימוש במנדה (מיכל משאבה לנוזל אקריל)
    לאחרונה התבשרנו כי השימוש במנדה גורם לזיהום של נוזל האקריל המוגדר כחומר טהור. לא פעם שמעתי מטכנאיות כי הצבע של הנוזל השתנה והפך לעכור לאחר שהות ממושכת בתוך המנדה. הנוזל שבא במגע עם הפלסטיק והמתכת שמהם מיוצרת המנדה, מזדהם, דבר הגורם לירידה באיכות החומר ועלול לגרום להתרוממות. המגמה העולמית כיום היא לעבוד מתוך כוסית זכוכית עם מכסה או כוסית חרסינה עם מכסה שעם, המאפשרת להשתמש בכמות קטנה של חומר בכל פעם ולמנוע ממנו להתלכלך מאבק ושיופים.
  • שיוף נכון
    בזמן שיוף החומר לאחר המילוי, יש להקפיד על שיוף עם ראש שיוף מתאים ולא להתעכב על אותו מקום יותר מידי. במקרה של שיוף יתר נוצר חום בנקודה מסוימת על הציפורן וכתוצאה מהחום נוצרת התרחבות של המולקולות של האקריל, בנקודה זו החומר יתרומם. יש להקפיד לעבוד במהירות סבירה של מכונות השיוף, לא מהר מידי ולא עם ראשים חדים או גסים מידי . 
  • פצירה מתאימה
    שיוף עם פצירה גסה מידי את צידי הציפורן "פוצעת" את האקריל ויוצרת חריצים ששוברים את הסגירה של החומר ומביאים להתרוממות. גם שימוש בפצירה משומשת מידי לא עושה את העבודה, ובמקום לשייף ולשרוט הפצירה בעצם מחליקה את המשטח. יש להקפיד לעבוד לכל מטרה עם הפצירה המתאימה לה (למשל לשיוף ציפורן טבעית נשתמש בפצירה עדינה במידה 180 ואילו לשיוף אקריל נשתמש בפצירה שמידתה 100 או 120 )

ישנם מקרים רבים בהם אנו כטכנאיות לא "אשמות" בהיווצרות ההתרוממות אלא הלקוחה עצמה, ולכן יש להסביר ללקוחה מספר נקודות:

  1. לא להשתמש בציפורניים ככלי עבודה, להקפיד על שימוש בכריות האצבעות ולא בציפורן עצמה, מכות קטנות שחוזרות על עצמן שוב ושוב באותו מקום יגרמו להתרוממות ואף לטראומה של הציפורן.
  2. לקוחה הנוטה לשומניות יתר בציפורניים – אסור לה להשתמש בשמנים ומינרלים כי הם חודרים אל הציפורן ומגבירים התרוממות.
  3. שימוש במוצרי ניקוי חזקים, החודרים אל הציפורן שוברים את האקריל וגם גורמים להצהבה.
  4. הזעה בכפות הידיים גורמת להתרוממות.
  5. הזנחת הטיפול ומרווחי זמן ארוכים מידי בין טיפול לטיפול יביאו להתרוממות החומר.
  6. טיפול קבוע בתרופות הקשורות לבלוטת התריס, הריון, טיפולי פוריות והורמונים, או גיל ההתבגרות או תקופת מחזור, גורמים לבעיית אקנה בעור, שיער שמנוני וציפורניים שמנוניות – המביאות להתרוממות האקריל.


עמוד זה נצפה: 548 פעמים

כתבות

אני מאשר/ת קבלת דיוור