חיפוש באינדקס עסקים

בלונד בתרבות האנושית

פורסם מאת: barosh בתאריך: 13 אפריל 2007

בלונד בתרבות האנושיתבלונד בתרבות האנושית – משחר ההיסטוריה, אנשים כהי-שיער התרשמו משיער בלונדיני ושאפו לחקות אותו. נשים כהות-שיער ברומא העתיקה, לדוגמה, נהגו לקנות פאות נוכריות משיער בלונדיני ואדמוני מאנשי השבטים הגרמאנים.

בחברה המערבית המודרנית, הבהרת שיער נפוצה במיוחד בקרב נשים. עם זאת, יש לציין שישנם אנשים בלונדיניים שבוחרים דווקא להכהות את שיערם. לפי מספר מחקרים, שיער בלונדיני, שמהווה תכונה של ילדים קטנים, גורם לאנשים לתחושות הוריות של חיבה ורצון להגן.

שיוך תכונה זו לילדים הוא אולי גם הגורם לסטריאוטיפ המערבי המייחס לנשים בלונדיניות טיפשות. שני סמלי סקס מהמאה העשרים שטיפחו דימוי זה היו מרילין מונרווג’ין הארלו. שתיהן גילמו בסרטים בכיכובן בלונדיניות מטומטמות "קלאסיות", אך נודעו באופן אישי כנשים אינטֶליגנטיות.

יש הטוענים כי ג’ין הארלו הפכה את הבהרת השיער למעשה מקובל, בלי שהנשים המבהירות את שיערן תיחשבנה למופקרות. בתחילת המאה העשרים, שיער בלונדיני שויך לעתים לגזע הארי. תפיסה זו קודמה על ידי תומכי תאוריית עליונות הגזע הנורדי כמו מדיסון גרנטואלפרד רוזנברג, למרות ששיער כהה היה יותר נפוץ בקרב הארים. בשנת 2002 דיווחו כלי תקשורת, ביניהם חדשות ה-BBC, שמדענים גרמנים אנונימיים הגיעו למסקנה שתוך 200 שנים ייעלם הבלונד הטבעי מן העולם, עקב מחסור בגנים נסגנים שגורמים לשיער בהיר; רק למספר מצומצם של אנשים מפינלנד יהיה שיער בלונדיני טבעי.

במאמר היה כתוב שיש מספר נמוך של אנשים הנושאים את גן הבלונד הנסגני, במיוחד במדינות עם אנשים ממוצאים מגוונים (כגון ארצות הברית, קנדה, ניו זילנד ואוסטרליה). מאוחר יותר, יוחס המחקר לארגון הבריאות העולמי, שטען שאיננו יודע על מחקר זה ואינו מכיר בו. לאחר מכן אישר הארגון שהמחקר היה שקרי. התרמית הופיעה שנית בתחילת 2006 בידיעות חדשותיות ונפוצה במהירות באינטרנט.

המיתוס מתבסס על תפיסה שגויה של מושג הגן הנסגני. הגן ימשיך לעבור לדורות הבאים, אלא אם יקושר לקושי בהשרדות או בפריון. למרות שערבוב הגזעים עשוי להוביל להפחתת המקרים בהם הגן בא לידי ביטוי (כלומר מקרים בהם הצאצא מקבל את הגן משני הוריו), הוא לא יפחית את שכיחות הגן עצמו.



עמוד זה נצפה: 234 פעמים